מה זה נזק עצבי מסוג חתך או קרע?
פגיעה חדה בעצב פריפרי – כתוצאה מחתך, דקירה, פציעת עבודה או תאונה – עלולה לגרום לניתוק חלקי או מלא של סיבי העצב, ולפגיעה בתחושה, בתנועה או בשניהם באזור שהעצב מעצבב.
סיווג סנדרלנד (Sunderland) מחלק פגיעות עצב לחמש דרגות חומרה, בהתאם למבנים האנטומיים שנפגעו בתוך העצב – החל מפגיעה קלה החולפת מעצמה (דרגה I), ועד לניתוק מלא של העצב המחייב התערבות כירורגית (דרגה V). ההבדל בין הדרגות קריטי לקביעת אופן הטיפול: פגיעות קלות דורשות מעקב בלבד, בעוד שפגיעות קשות דורשות ניתוח לתיקון או לשחזור העצב.
שיטות הטיפול
תפירה ראשונית (אנסטומוזה)
כאשר קצוות העצב הקרוע קרובים זה לזה וניתן לחברם ללא מתח, מבוצעת תפירה מיקרוכירורגית ישירה של קצוות העצב תחת מיקרוסקופ ניתוחי.
השתלת עצב (Nerve grafting)
כאשר קיים פער בין קצוות העצב שאינו ניתן לגישור ישיר, נעשה שימוש בשתל עצב תורם – לרוב העצב הסורלי (Sural nerve) מהרגל, שאובדנו התפקודי מינימלי – לגישור הפער ואפשור צמיחה מחדש של סיבי העצב.
העברת עצב (נוירוטיזציה)
בפגיעות קרובות למקור העצב, או כאשר חלף זמן רב מדי מהפגיעה, ניתן לחבר עצב תורם בריא הקרוב יותר לשריר המטרה ישירות לעצב הפגוע – כדי לקצר את מרחק הצמיחה מחדש ולשפר את סיכויי ההחלמה התפקודית.
חשיבות הטיפול המהיר
הסתברות ההחלמה התפקודית לאחר פגיעת עצב פריפרי יורדת ככל שחולף זמן רב יותר מרגע הפגיעה ועד לתיקון. הסיבה: לאחר הניתוק, השריר שאיבד את העצבוב שלו מתחיל לעבור ניוון הדרגתי, ו'לוחות הקצה המוטוריים' (motor endplates) – הנקודות שבהן העצב מתחבר לשריר – מתנוונים אף הם ומאבדים את יכולתם לקבל עצבוב מחדש. משמעות הדבר היא שגם תיקון כירורגי מוצלח, אם מבוצע באיחור, עלול שלא להוביל לשיקום תפקודי מלא. לכן פנייה מהירה לאבחון וטיפול היא קריטית.
מיקרוכירורגיה ומעקב עצבי תוך-ניתוחי
תיקון עצב פריפרי מבוצע תחת מיקרוסקופ ניתוחי, המאפשר דיוק ברמת סיבי העצב הבודדים. בניתוחים מורכבים נעשה שימוש גם במעקב עצבי תוך־ניתוחי (Intraoperative Nerve Monitoring) – טכנולוגיה המאפשרת לזהות בזמן אמת את תפקוד העצב ואת גבולות האזור הפגוע, ובכך לשפר את דיוק הניתוח ואת הסיכוי לתוצאה תפקודית מיטבית.