פגיעה במקלעת הבראכיאלית
המקלעת הבראכיאלית היא קבוצת העצבים היוצאת מעמוד השדרה הצווארי ומזינה את כל הזרוע – מהכתף ועד לקצות האצבעות. פגיעה במקלעת עלולה להתרחש הן אצל מבוגרים, לרוב כתוצאה מטראומה, והן אצל תינוקות בעת הלידה. שני סוגי הפגיעה שונים לחלוטין באופיים, אך חולקים עיקרון מרכזי אחד: הזמן קריטי, וההחלטה על התערבות כירורגית צריכה להתקבל בחלון הזמן הנכון.
מבוגרים: פגיעה טראומטית ו-Parsonage-Turner
פגיעה במקלעת הבראכיאלית אצל מבוגרים נגרמת לרוב מתאונת דרכים, תאונת אופנוע, פגיעה ספורטיבית או תאונת עבודה, ועלולה לגרום לשיתוק חלקי או מלא של הזרוע. סיבה נוספת, שאינה טראומטית, היא Parsonage-Turner Syndrome – תסמונת דלקתית נדירה הפוגעת במקלעת ללא סיבה מכנית ברורה.
בשני המקרים קיים חלון זמן קריטי של כ־3 עד 6 חודשים מרגע הפגיעה, שבו יש להחליט האם וכיצד להתערב כירורגית. פרק זמן זה קריטי משום שהשרירים המנותקים מהעצב עוברים ניוון בלתי הפיך אם אינם מקבלים עצבוב מחדש בזמן – ולכן אבחון וטיפול מהירים הם המפתח לתוצאה תפקודית טובה.
תינוקות: פגיעת מקלעת מיילדותית (OBPI)
פגיעת מקלעת עצבים בראכיאלית מיילדותית (OBPI) מתרחשת בלידה, לרוב עקב shoulder dystocia – מצב שבו כתף העובר נתקעת מאחורי עצם החיק של האם במהלך הלידה, ומחייבת מתיחה של הצוואר והכתף להשלמת הלידה.
- Erb's Palsy – פגיעה בשורשים העליונים, הנפוצה ביותר, פוגעת בעיקר בתפקוד הכתף והמרפק
- Klumpke's Palsy – פגיעה בשורשים התחתונים, פוגעת בעיקר בתפקוד כף היד והאצבעות
- Total Plexus Palsy – פגיעה בכל המקלעת, המשפיעה על כל הזרוע
ברוב המקרים הקלים חלה החלמה ספונטנית תוך מספר חודשים, ולכן הגישה הראשונית היא מעקב צמוד. כאשר אין סימני החלמה תפקודית עד גיל 3-6 חודשים, יש לשקול התערבות כירורגית להשבת תפקוד הזרוע.
שיטות טיפול משותפות
- תיקון עצב (Nerve repair) – תפירה ישירה של קצוות העצב הפגוע
- השתלת עצב (Nerve grafting) – גישור על פער בעצב באמצעות שתל עצבי
- העברת עצב (Nerve transfer) – חיבור עצב תורם בריא לעצב הפגוע, לצורך עצבוב מחדש מהיר יותר
- העברת גיד/שריר (Tendon/muscle transfer) – בשלב מאוחר יותר, כאשר העצבוב מחדש אינו מספיק לשיקום תפקודי מלא
יתרון תחרותי מרכזי
ד"ר סרפימובה היא בין הבודדים בישראל בעלי הכשרת Fellowship ייעודית וממוקדת בטיפול כירורגי בפגיעות מקלעת מיילדותיות (OBPI) – הכשרה שנרכשה ב-Leiden University Medical Center בהולנד, אחד המרכזים המובילים בעולם לטיפול בפגיעות אלו. הכשרה זו מבדילה אותה מרוב הנוירוכירורגים והאורתופדים בישראל, שמטפלים בעצבים פריפריים כחלק משני מהעיסוק הכללי שלהם ולא כתת־התמחות ממוקדת.